בעיות נפשיות עקב מלחמת חרבות ברזל
המלחמה ב"חרבות ברזל" (2023) גרמה לפגיעות רבות לא רק פיזיות, אלא גם נפשיות, הן בקרב חיילים והן בקרב אזרחים. כל טראומה מלחמתית, במיוחד כזו שכוללת תקיפות מאסיביות, הרג, פחד ופיצוצים, יכולה להותיר צלקות נפשיות חמורות. בעיות נפשיות שהיו נפוצות בעקבות מלחמה זו כוללות את ההפרעות הנפשיות הבאות:
1. הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD):
ההפרעה הנפשית הנפוצה ביותר במצבים של טראומה מלחמתית היא PTSD. אנשים שסבלו ממלחמה או אירועים טראומטיים כמו פיגועים או תקיפות צבאיות יכולים לפתח את ההפרעה, שכוללת:
החזרות טראומטיות (Flashbacks): אנשים עלולים לחוות תחושה שהם חוזרים לסיטואציה הטראומטית, תוך כדי תחושת פחד או חוסר אונים.
סיוטים: אנשים רבים עם PTSD חווים סיוטים הקשורים לחוויות טראומטיות ממלחמה.
הימנעות: לעיתים הנפגעים עשויים להימנע ממקומות, אנשים או סיטואציות שמזכירים להם את הטראומה.
ערנות יתר: רמות גבוהות של מתח, פחד, ודאגה מתמדת, גם כאשר לא קיים איום מיידי.
2. הפרעות חרדה:
מלחמה יוצרת תחושת איום מתמיד. אנשים עשויים לחוות התקפי חרדה, בהם הם מרגישים תחושות פיזיות חזקות כמו דופק מואץ, קוצר נשימה או תחושת מחנק.
התקפי חרדה: התחושות החזותיות, כמו פלאשבקים, עשויות להוביל לתחושות חרדה קשות.
הרגשה של איום תמידי: חרדה שמלווה במחשבות חוזרות על "מה יקרה אם…" תחושות של פחד מידי מהעתיד.
3. דיכאון:
דיכאון הוא תוצאה נפוצה בעקבות טראומה מלחמתית, במיוחד לאור האובדן והכאב הפיזי והנפשי.
עצבות ממושכת: תחושת חוסר תקווה והיעדר עניין מהחיים.
אובדן תחושת ערך עצמי: במיוחד עבור נפגעי איבה שאיבדו בני משפחה או נפגעו באופן חמור.
הימנעות מהחיים היומיומיים: חוסר רצון או יכולת להמשיך לפעול בחיי היום-יום.
4. הפרעות שינה:
נפגעי מלחמה עלולים לסבול מבעיות שינה כגון נדודי שינה, סיוטים או התעוררויות תכופות במהלך הלילה, קשורים ישירות לסטרס ולטראומה שהם חוו.
נדודי שינה: קשיים להירדם עקב מחשבות ותחושות קשות.
סיוטים חוזרים: אנשים רבים חווים סיוטים המפנים את תשומת הלב לאירועים טראומטיים מהמלחמה.
עייפות ממושכת: תחושת עייפות כללית כתוצאה מבעיות שינה ומתח נפשי ממושך.
5. תחושות של ניכור ובדידות:
לאחר מלחמה, רבים מרגישים ניכור כלפי החברה שסביבותיהם, כמו גם תחושות של חוסר יכולת להתחבר לאנשים אחרים.
תחושת זרות: רבים מהנפגעים מרגישים מנותקים מהחברה ואינם מצליחים להרגיש שייכים.
כעס והתסכול: תחושות כעס כלפי המערכת, כלפי העולם או כלפי עצמם עשויות להופיע לאחר איבוד שליטה או אובדן קרוביהם.
6. התפרצות כעס ועצבנות:
אנשים אשר חוו את ההלם של מלחמה יכולים להרגיש חוסר סבלנות, כעס או תוקפנות כלפי אחרים, לעיתים גם כלפי בני משפחה או חברים.
תגובה מופרזת: תגובות קשות ומיותרות במצבים יומיומיים.
כעס בלתי נשלט: תחושות כעס עזות על הסבל וההפסדים, שמובילות להתפרצות של רגשות.
7. פגיעות טראומטיות במשפחות שכולות:
חוויות של אובדן, במיוחד כאשר מדובר באובדן חיים של קרובים במלחמה, יוצרת טראומה רגשית קשה למשפחות.
הכאב בעקבות אובדן: אנשים רבים מרגישים תחושות של אובדן עז ותחושת חוסר תקווה.
תחושות של אשמה: לעיתים, בני המשפחה עלולים להרגיש תחושות אשמה מיותרות או חוסר אונים.
דרכי טיפול בעיות נפשיות בעקבות מלחמת חרבות ברזל:
טיפול פסיכולוגי (CBT): טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא טיפול מוכח לטראומות, בו המטופלים לומדים לזהות ולשנות דפוסים של חשיבה שליליים, ולנהל את תגובותיהם.
EMDR: טיפול בעיבוד מחדש ורגולציה של טראומה בעזרת תנועות עיניים, שיכול לסייע בשיפור תסמיני PTSD.
תרופות: לעיתים יש צורך בתרופות נוגדות דיכאון או נוגדות חרדה כדי לסייע בהקלת התסמינים הפיזיים והנפשיים של הטראומה.
תמיכה קבוצתית: קבוצות תמיכה יכולות להוות מקום שבו אנשים שעברו חוויות דומות יכולים לשתף ולתמוך אחד בשני.
תמיכה חברתית ומשפחתית: התקשורת עם בני משפחה וחברים, ולקבל מהם עידוד ותמיכה רגשית, יכולים לשפר את תהליך ההחלמה.
מלחמת "חרבות ברזל" גרמה לפגיעות נפשיות קשות, במיוחד לאור חוויות טראומטיות של חיילים ואזרחים, אובדן חיים ופציעות. בעיות נפשיות כמו PTSD, חרדה, דיכאון ובעיות שינה הן נפוצות, אך קיימת תמיכה טיפולית רבה שיכולה לסייע בהתמודדות ובשיקום הנפגעים. פנייה לעזרה טיפולית בזמן, כמו טיפול פסיכולוגי, תרופתי או קבוצות תמיכה, יכולה לשפר את המצב ולהקל על הנפגעים לשוב לתפקוד.
חשוב מאוד לפנות לעורך דין המתמצא בהגשת תביעות הקשורות לפגיעות נפשיות עקב אירועי מלחמה הן במוסד לביטוח לאומי והן במשרד הבטחון וללוות את הנפגע מתחילת התהליך ועד סופו.
