ליקוי שמיעה וטנטון כפגיעה בעבודה
תאונת עבודה – עקב אירוע בודד או חשיפה לרעש מזיק בעבודה
ליקוי שמיעה וטנטון יכולות להיגרם עקב חשיפה ממשוכת לרעש במקום עבודה או כתוצאה מאירוע תאונתי חד פעמי כגון פיצוץ רב עוצמה. המוסד לביטוח לאומי מכיר בליקוי השמיעה ו/או הטנטון כפגיעה בעבודה אם נתמלאו כל התנאים המעוגנים בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי.
ברוב המקרים, הגשת תביעה של ליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה מחייבת ייצוג של עורך דין המתמצא היטב בפרטים הרפואיים והמשפטיים. לאור נוקשות החוק וללא הכרת תנאיו והניואנסים הקטנים הסיכוי כי התביעה תתקבל נמוך מאוד.
ליקוי שמיעה הוא ירידה של כושר השמיעה בעוד שטנטון הינו מצב של שמיעת צפצופים או צלצולים באוזניים כאשר אחת הסיבות לכך היא חשיפה ממושכת לרעש מזיק.
במקומות עבודה רבים קיימת חשיפה לרעש מזיק אשר עלולה לגרום לנזק שמיעתי. סוגי עבודה כאלה רבים ויש לפעול על פי תקנות הבטיחות בעבודה על מנת למנוע נזקי שמיעה אפשריים במקומות עבודה.
להלן רשימה חלקית של עבודות שעלולות לגרום פגיעה בשמיעה:
- עבודה עם כלים רוטטים.
- גנרטורים.
- נגרים.
- חשמלאים.
- מסגרים.
- עובדים במפעלים ובתעשייה.
- עובדי מחלקת ניטול ברשות שדה התעופה.
- עובדי מוסכים.
- עובדי דפוס ועוד.
ביום 1.4.2005 נכנס לתוקף תיקון 79 לחוק הביטוח הלאומי אשר קבע הסדר ספציפי בעניין ליקוי שמיעה וטנטון הנובעים מחשיפה מתמשכת לרעש מזיק. החוק קובע שורה של תנאים קשים על מנת שמבוטח יוכר כמי שנפגע בעבודתו עקב חשיפה מתמשכת לרעש.
ליקוי שמיעה וטנטון כתוצאה מחשיפה מתמשכת לרעש מזיק מעוגנת בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי:
"84א. (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);
(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי העניין, החלה הירידה בשמיעה."
המחוקק קבע שורה של תנאים מצטברים ונוקשים אשר רק בהתקיימם יוכר מבוטח כמי שנפגע בשמיעתו כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק בעבודה.
בקיצור נמרץ התנאים הקבועים בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה:
- המבוטח נחשף לרעש העולה על המותר לפי סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה.
- הפחתה של כושר השמיעה ב- 20 דציבלים בשתי האוזניים בתדירויות הדיבור 500-1000-2000 הרץ.
- יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים מהיום שבו תועד הליקוי לראשונה בתיק הרפואי של המבוטח או היום שבו החלה הירידה בשמיעה לפי קביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון או שני.
בסעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה הותקנו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), המגדירות מי נחשב כעובד ברעש מזיק, לרבות פירוט עוצמות הדציבלים וזמני החשיפה הדרושים על מנת שאדם יוגדר כעובד ברעש.
"המשמעות היא, כי אם המבוטח הגיש תביעתו לפני 12 חודשים ממועד תלונתו הראשונה עדיין יכולה תביעתו להידחות אם הועדה הרפואית תקבע כי הירידה בשמיעה החלה לפני יותר מ-12 חודשים טרם הגשת התביעה".
בתי הדין האזוריים פרשו באופן מצומצם יחסי את הסעיף, למרות פרשנות זו, שהינה לכאורה מטיבה עם המבוטח, סביר להניח כי לא תתרום רבות למבוטחים.