אם נפגעת בתאונת עבודה אל תתלבט פנה לעזרה מקצועית עכשיו!

    טנטון – צפצופים באוזניים

    בנוסף לתנאים שהוגדרו בסעיף 84א להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה המחוקק הגדיר עוד תנאים להכרה בטנטון.

    התנאים בסעיף 84א (ב) להכרה בטנטון עקב חשיפה לרעש מזיק נקבעו כדלקמן:

    "(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

    (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

    לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;

    (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

    (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית."

    עקב הקושי של עמידה בתנאים של הכרה בטנטון על ידי המוסד לביטוח לאומי, יש לפנות להתייעצות עם עו"ד המכיר את תנאי החוק היטב על מנת לבדוק את סיכוייה של התביעה.   

    לפני הגשת התביעה להכרה בטנטון, בודקים את ארבעת התנאים:

    1. יש לעמוד בכל התנאים של הירידה בשמיעה בסעיף 84א (א).

    על התובע לעמוד בכל התנאים הקבועים לירידה בשמיעה, רק אם התקיימו ניתן להמשיך ולבדוק את הזכאות להכרה בטנטון כתוצאה מהעבודה.

    2.הפחתה בשיעור 25 דציבל בשתי האוזניים בתדירויות 3,000 ו-4,000.

    בתוצאות בדיקת השמיעה יש לראות ירידה בשיעור 25 דציבלים לכל הפחות בשתי האוזניים בתדירויות 3000 ו-4000 הרץ, בנוסף לפגיעה בתדירויות הדיבור שמהוות תנאי מקדמי להכרה בטנטון.

    3.תיעוד ברשומה הרפואית בזמן החשיפה לרעש מזיק

    התנאי הזה דורש כי התלונה הראשונה בפני גורם רפואי בגין טנטון באוזניים תוגש בשלב בו המבוטח עדיין עובד בתנאי חשיפה לרעש מזיק. בתי הדין לעבודה התחשבו בתנאי זה, ונקבע כי אין להקפיד יתר על המידה על המבוטח אשר יכול להתלונן בסמוך לאחר שחדל להיות חשוף לרעש מזיק אך עדיין יעמוד בתנאי זה.

    4. פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי:

    בית הדין הארצי לעבודה דן בהרחבה בפרשנותו הראויה של סעיף 84א(ב) ונקבע ע"י כב' הנשיא אדלר כי יש צורך ביותר משתי תלונות של המבוטח אצל רופאיו על מנת למלא סעיף חוק זה.

    בפסיקה נקבעו ארבע קביעות פוזיטיביות בעניין הפניות חוזרות ונשנות:

    1. אין די בשתי פניות על מנת לעמוד בתנאי הסעיף.
    2. הפניות צריכות להיות על פני פרק זמן משמעותי שאינו מתמצא בחודשים סבורים שלפני הגשת התביעה.
    3. כמו כן, נקבע בפסק הדין כי פניות לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי אינן ייחשבו במניין הפניות.
    4. אין להביא בחשבון במניין הפניות תעודה רפואית ראשונית לנפגע בעבודה שניתנה לצורך הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי.

    כתוצאה מקביעות אלה, נוצר קושי משמעותי בהגשת התביעה, אם יגיש התובע את תביעתו לאחר פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי במהלך תקופת זמן ארוכה יחלוף ברוב המקרים פרק הזמן של 12 החודשים ואז דין התביעה להידחות עקב התיישנות, או לכל הפחות לא תהיה חשיבות לפנייה הראשונה וניתן לדון בה רק אם תוגש תביעה להחמרת מצב. לעומת זאת, אם התובע יגיש את תביעתו בפרק הזמן של 12 חודשים כי אז הדרישה של פניות חוזרות  לא תתקיים.

    אם אתה או מישהו שקרוב אליך חוויתם תאונה שגרמה לנזק גופני, חשוב לדעת שיש לך זכויות

    השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם




      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      050-8387000 WhatsApp